עב"ל
בית דין ארצי לעבודה
|
184-10
01/12/2011
|
בפני השופט:
עמירם רבינוביץ השופטת ורדה וירט-ליבנה השופטת רונית רוזנפלד
|
| - נגד - |
התובע:
ששון גבריאל
עו"ד עמוס כהן
|
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
עו"ד דוד דיין
|
| פסק-דין |
השופטת ורדה וירט-ליבנה
1. בפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל-אביב (השופט אילן איטח ונציגי הציבור גב' נילי שביט ומר אלי גרינבלום; בל 1842/09) בו נדחתה תביעתו של המערער להכיר בפגיעה בכפות ידיו ובאצבעות כפגיעה בעבודה בדרך של מיקרוטראומה ולחילופין כמחלת מקצוע.
להלן עיקר עובדות המקרה ופסק דינו של בית-הדין האזורי
:
2. המערער, יליד 1950, עבד בעיריית ראשון לציון בתפקידים שונים משנת 1991: בשנים 91' עד 94' עבד כגנן, בשנים 94' עד 95' עבד כאיש אחזקה באגף הנדסה, בשנים 95' עד 97' עבד כמלווה בהסעות, בשנים 97' עד 02' עבד כאיש אחזקה במוסד, ובשנים 02' עד 09' עבד כנגר.
תביעתו למוסד לביטוח לאומי לתשלום דמי פגיעה בגין תסמונת התעלה הקרפלית (CTS, להלן גם
התסמונת) נדחתה בהודעת פקיד התביעות מיום 20.8.08 מהנימוק כי לא הוכח קיום אירוע תאונתי / אירועים תאונתיים זעירים תוך כדי ועקב עבודתו אשר הביאו לתסמונת, ומדובר במחלה טבעית. מכאן תביעתו לבית הדין האזורי.
3. בית הדין האזורי סקר את דבריו של המערער בפני חוקר המוסד לביטוח לאומי בדבר אופי עבודתו, תצהירו של המערער שהוגש לבית הדין האזורי, מכתבו של מנהל אגף אחזקת מוסדות בעירייה במענה לפניית המוסד לביטוח לאומי, ועדותו של המערער בבית הדין האזורי, והגיע למסקנה כי דין התביעה להידחות. בית הדין האזורי נימק את הכרעתו בכך שמהעדויות והמסמכים עולה כי עבודתו של המערער הינה עבודה מגוונת הן מבחינת הפעולות שהוא מבצע והן בבחינת הכלים בהם הוא עושה שימוש. זאת, כאשר העבודה המגוונת נעשית בעיקרה ביד ימין ואין בכך כדי לבסס טענה למיקרוטראומה בשתי כפות הידיים.
בית הדין האזורי אף קבע כי גם אם לצורך ההנחה, העבודה עם הכלים הרוטטים נעשתה בשתי הידיים, לא הוכח כי היא נעשתה בתדירות וברציפות המספקת לצורך הוכחת תשתית עובדתית לתביעה בעילה האמורה. לפי קביעתו, הראיות מצביעות על כך שהעבודה הייתה מגוונת, והעבודה עם הכלים הרוטטים נעשתה מעת לעת, לא בצורה שיטתית, ובכל פעם בכלי אחר.
מכאן הערעור שבפנינו.
עיקר טענות הצדדים בערעור
:
4. המערער טוען בפנינו כי על פי הראיות העבודה העיקרית מבוצעת תוך כדי שימוש בכלים רוטטים ופטיש, עבודתו כנגר כרוכה בשימוש בכלים רוטטים במשך פרקי זמן ממושכים - פטישון, מברגה, מקדחה וכדו', והעבודה בוצעה בשתי הידיים. המערער מצביע על מקרים אחרים בפסיקת בתי הדין האזוריים בהם הוכרו תביעות של נגרים באשר לתסמונת.
5. המשיב, מנגד, טוען כי המערער עסק בעבודה מגוונת מבחינת העבודה הפיזית שנדרשה, במשקלים שונים, בתנוחות שונות, במכשירים שונים ובשלבים שונים, ואין מדובר בפעולות או תנועות שפעלו בזה אחר זה על מקום מוגדר בגוף.
דיון והכרעה
:
6. לאחר שנתנו דעתנו למכלול טענות הצדדים, לתשתית העובדתית שנפרשה בבית הדין האזורי ובפנינו ולפסק דינו של בית הדין האזורי, הגענו לכלל מסקנה כי
דין הערעור להתקבל, מקום שעלה בידי המערער להוכיח קיומה של תשתית עובדתית מספקת לפי תורת המיקרוטראומה, וקמה הצדקה למינוי מומחה רפואי בתיק. להלן הנימוקים שהובילו אותנו להכרעתנו זו.
7. על מנת להוכיח כי ליקוי מסוים הינו בגדר פגיעה בעבודה בדרך של מיקרוטראומה, יש להזכיר ראשית מושכלות ראשונים לפיהן:
"
תנאי להכרה בפגיעה בעבודה במסגרת תורת המיקרוטראומה הוא קיומן של פגיעות זעירות שכל אחת מהן
הסבה נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה הביאה לנזק אצל המבוטח" [עב"ל 313/97
המוסד לביטוח לאומי - אשר יניב, פד"ע לה 523, 533 (1999)].
כמו כן נקבע בעב"ל 1012/00
אלי שבח - המוסד לביטוח לאומי (ניתן ביום 28.7.2002) כי:
"א. תנאי להכרה בפגיעה בעבודה מקרוטראומטית הינו, קיומן של פגיעות זעירות שכל אחת מהן הסבה נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה הביאה בסיכומם הכולל לנזק הממשי הפוגע בכושר העבודה של המבוטח. הדוגמא המובאת בדרך כלל להמחשת אופן קרות הנזק כאמור הינה של טיפות מים המחוררות, במשך הזמן, חור באבן עליה הן ניתכות. (עבל 317/97 המוסד לביטוח לאומי - יניב, פד"ע לה 523, 533).נ
ב. יסודותיה של הפגיעה הזעירה המרכיבה את המקרוטראומה, כשמדובר בפגיעה בכתף וביד ימין כבמקרה שלפנינו, בדומה ליסודותיה של התאונה בעבודה; הינם שניים, דהיינו - הארוע החיצוני של תנועה חוזרת ונשנית המתבצעת עקב העבודה, והנזק הזעיר והבלתי הדיר הנגרם בעטיה של כל תנועה שכזאת.ב
ג. לאור האמור יש לאבחן בין פעילות חוזרת על עצמה הכוללת מספר רב של תנועות לבין התנועות המרכיבות אותה".ו